איך מגיעים ברגל ללובר ממגדל אייפל? איך מגיעים מהלובר למגדל אייפל בחזרה?

מה רואים בדרך ממגדל אייפל ללובר?

היופי במסלול הוא שהדרך עצמה כמעט חשובה כמו היעד. מגדל אייפל נשאר מאחור בהדרגה, ואז העיר נפתחת דרך הנהר. אחד המקומות המרשימים ביותר בדרך הוא גשר אלכסנדר השלישי (Pont Alexandre III), שמחבר בין אזור האינווליד לשאנז אליזה. זה גשר מפואר, מצופה בפרטים מוזהבים, פסלים ופנסי רחוב קלאסיים, והוא נותן את אחת מנקודות הצילום היפות ביותר בדרך.

בהמשך, אזור מוזיאון ד'אורסיי הוא נקודת עצירה מצוינת גם אם לא נכנסים פנימה. המבנה עצמו, שהיה בעבר תחנת רכבת, מרשים מאוד מבחוץ, ומולו כבר מתחילים להרגיש שמתקרבים ללב התרבותי של פריז. משם הדרך ללובר נעשית ברורה יותר: ממשיכים לכיוון גני טווילרי (Jardin des Tuileries), אחד הגנים המרכזיים והנוחים בעיר, ומהם מגיעים בהדרגה אל אזור הפירמידה.

גני טווילרי הם מקום מעולה לעצירה לפני הכניסה ללובר. יש בהם שבילים רחבים, כיסאות ירוקים מפוזרים, מזרקות, דוכנים עונתיים ולעיתים גם אווירה רגועה יותר מאשר באזורי התיירות הסמוכים. אם אתם מתכננים להיכנס ללובר מיד אחרי ההליכה, זו נקודה טובה לשבת כמה דקות, לשתות מים, לסדר כרטיסים ולבדוק באיזו כניסה כדאי להשתמש.

איפה נכנסים ללובר אחרי שמגיעים ברגל?

הכניסה הראשית והמפורסמת ביותר ללובר היא דרך הפירמידה, והיא מיועדת למבקרים פרטיים עם חלוקה לתורים שונים לפי סוג הכרטיס, כולל בעלי כרטיס מוזמן מראש, מבקרים ללא כרטיס וזכאים לתעדוף. באתר הרשמי של הלובר מצוין שהפירמידה היא הכניסה המרכזית, ובתקופות עמוסות עשויות להיות גם אפשרויות כניסה דרך קרוסל דו לובר או פורט דה ליון.

למי שמגיע ברגל ממגדל אייפל, הכניסה דרך הפירמידה היא החוויה הקלאסית ביותר, אבל לא תמיד המהירה ביותר. אם יש עומס גדול בכיכר הפירמידה, כדאי לבדוק את האפשרות להיכנס דרך קרוסל דו לובר, שנמצא באזור התת-קרקעי המסחרי. אתר התיירות הרשמי של אזור פריז מציין שהכניסה דרך קרוסל דו לובר יכולה להיות נוחה יותר בשעות עומס, במיוחד למי שכבר מחזיק בכרטיס מתוזמן.

איך חוזרים מהלובר למגדל אייפל ברגל?

החזרה מהלובר למגדל אייפל יכולה להיות באותו מסלול, אבל אני לא ממליץ לעשות בדיוק את אותה הדרך אם יש לכם כוח וזמן. עדיף להפוך את החזרה לחוויה שונה: לצאת מהלובר דרך גני טווילרי, להמשיך לכיוון כיכר הקונקורד, לעבור ליד הגשר או לחצות לאזור הגדה השמאלית, ומשם להתקדם חזרה לכיוון מגדל אייפל דרך הסיין.

בדרך חזרה, במיוחד בשעות אחר הצהריים או לקראת ערב, המסלול מקבל אופי אחר לגמרי. האור על הנהר משתנה, הרחובות נרגעים מעט, והנוף של מגדל אייפל שמתקרב בהדרגה הוא אחד הרגעים היפים בהליכה הזו. אם יוצאים מהלובר אחרי ביקור ארוך, כדאי להיות כנים עם עצמכם: הלובר עצמו יכול לעייף מאוד. זה מוזיאון עצום, והליכה של שעה אחרי ביקור של כמה שעות אינה מתאימה לכל אחד. במקרה כזה אפשר ללכת רק חלק מהדרך, למשל עד מוזיאון ד'אורסיי או עד אזור הקונקורד, ומשם לקחת מטרו, אוטובוס או מונית רשמית בלבד.

למה עדיף לא לעלות על טוקטוקים באזור מגדל אייפל והלובר?

באזור מגדל אייפל, הלובר, שאנז אליזה ונקודות תיירות מרכזיות אחרות אפשר לראות לא מעט כלי רכב קטנים שמציעים “סיור קצר”, “נסיעה מהירה” או “מחיר מיוחד”. על הנייר זה נשמע נחמד, במיוחד אחרי הליכה ארוכה. בפועל, זו אחת המלכודות הנפוצות שמטיילים נופלים בהן בפריז. בחלק מהמקרים המחיר לא ברור מראש, אין מונה מסודר, אין סטנדרט אחיד, ולעיתים השירות פועל באופן לא מוסדר. דיווחים עדכניים מאזורי התיירות בפריז מזהירים מפני טוקטוקים לא חוקיים, מחירים מנופחים וחוסר ודאות לגבי ביטוח ובטיחות.

הבעיה היא לא רק הכסף. כשאתם עולים על כלי כזה בלי להבין בדיוק מי מפעיל אותו, מה המחיר, האם יש ביטוח ומה המסלול, אתם מוותרים על שליטה. נסיעה שאמורה להיות קצרה יכולה להסתיים בוויכוח על מחיר, בתחושה לא נעימה או בבזבוז זמן. לכן, אם אתם עייפים ורוצים תחבורה, עדיף להשתמש במטרו, אוטובוס, מונית רשמית או אפליקציית נסיעות מוכרת. ההליכה בין מגדל אייפל ללובר מספיק יפה כדי שלא צריך להחליף אותה בפתרון תיירותי מפוקפק.

למה לא כדאי לקחת מונית בין מגדל אייפל ללובר?

מונית רשמית היא לא בהכרח טעות, אבל ברוב המקרים היא פשוט לא הפתרון הכי חכם למסלול הזה. המרחק קצר יחסית, אז בזמן עומס אתם עלולים לשבת בפקקים במקום להתקדם ברגל. בנוסף, סביב אתרי תיירות מרכזיים קיימים לעיתים ניסיונות של נהגים לא רשמיים להציע מחיר קבוע ומנופח. בפריז, כמו בערים גדולות אחרות, חשוב להבדיל בין מונית רשמית עם סימון ברור לבין הצעות אקראיות ברחוב.

אם יש לכם מגבלה פיזית, ילדים עייפים, מזג אוויר קשה או לוח זמנים צפוף מאוד – מונית רשמית יכולה להיות פתרון. אבל אם אתם בריאים, יש לכם זמן, ואתם רוצים לחוות את פריז בצורה טובה יותר, ההליכה עדיפה בהרבה. היא לא עולה כסף, היא מאפשרת עצירות, והיא עוברת באחד הצירים היפים בעיר.

למה לא להגיע עם רכב שכור ללובר או למגדל אייפל?

רכב שכור בתוך מרכז פריז הוא בדרך כלל יותר עול מאשר יתרון. סביב הלובר ומגדל אייפל יש עומסי תנועה, רחובות חד-סטריים, אזורי תיירות צפופים, מגבלות תנועה, חניונים יקרים וזמן רב שמתבזבז על חיפוש חניה. פריז מקדמת בשנים האחרונות מדיניות של צמצום תנועת רכבים במרכז, כולל אזורים שבהם התנועה מוגבלת יותר, במיוחד בחלקים מרכזיים של העיר.

גם אם יש חניונים ציבוריים בקרבת אתרים מרכזיים, עצם העובדה שיש חניון לא הופכת את הנהיגה למשתלמת. אתר התיירות הרשמי של פריז מציין שיש חניונים ציבוריים ליד מוקדי עניין שונים, אבל למטייל רגיל שמגיע בין שני אתרים מרכזיים בעיר, זה עדיין אומר תשלום, ניווט, זמן, לחץ, ולעיתים הליכה מהחניון ליעד בכל מקרה.

רכב שכור מתאים לטיולים מחוץ לפריז – עמק הלואר, נורמנדי, כפרים, אזורי טבע או יעדים פחות נגישים בתחבורה ציבורית. בתוך פריז, ובוודאי בין מגדל אייפל ללובר, הוא כמעט תמיד מיותר.

מתי כדאי לעשות את המסלול?

הזמן הכי טוב להליכה הוא בבוקר רגוע או אחר הצהריים. בבוקר יש פחות עומס, האוויר בדרך כלל נעים יותר, וההליכה יכולה להשתלב נהדר לפני כניסה מתוזמנת ללובר. אחר הצהריים מתאים למי שרוצה ליהנות מהאור היפה על הסיין ומהגעה ללובר מבחוץ, גם בלי להיכנס למוזיאון. בקיץ כדאי להימנע מהשעות החמות ביותר, במיוחד אם הולכים עם ילדים. בחורף חשוב לבדוק תחזית, כי רוח חזקה ליד הנהר יכולה להפוך הליכה נעימה לפחות נוחה.

אם אתם מתכננים להיכנס ללובר באותו יום, אל תעשו את ההליכה אחרי שכבר עמדתם שעות על הרגליים. עדיף להתחיל במגדל אייפל, ללכת בנחת ללובר, לעצור בדרך, ואז להיכנס למוזיאון עם כרטיס מוזמן מראש. הלובר עצמו דורש אנרגיה, ולכן כדאי להגיע אליו לא מותשים.

הטיפ החשוב ביותר למסלול

אל תתייחסו למסלול הזה כאל “דרך להגיע”. זו אחת ההליכות הכי טובות בפריז למי שרוצה לחבר בין שני סמלים גדולים של העיר דרך הרחובות, הנהר, הגשרים והגנים. קחו מים, נעליים נוחות, סוללה טעונה, וכרטיסים ללובר מראש אם אתם מתכננים להיכנס. אל תתפתו לקיצורי דרך יקרים או מפוקפקים ליד אתרי התיירות. בפריז, לפעמים הדרך הכי פשוטה – ללכת ברגל לאורך הסיין – היא גם הדרך הכי נכונה.